בחברה המודרנית של ימינו, מעמדו של מוסד הנישואין, אינו כפי שהיה. אמנם, מרבית הזוגות עדיין בוחרים להינשא כדת משה וישראל, אך יותר ויותר זוגות, מקימים משפחה אחרת וחיים כידועים בציבור. עד לפני מספר שנים, כל זוג אשר ביקש לחיות יחד ולהקים משפחה, היה נישא דרך רבנות ולמעשה, לא הייתה כל אופציה לגיטימית אחרת. ידועים בציבור היו בגדר חריג הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה המשפטית.
כיום, מוסד הידועים בציבור הוא בעל מעמד חברתי ומשפטי, המתרחב וגדל עם חלוף הזמן. הבחירה שלא להינשא ולחיות כידועים בציבור, היא חשובה עבור מי שאינם יכולים או אינם רוצים להתחתן דרך רבנות.
ידועים בציבור הם זוגות צעירים, אשר החליטו שלא להינשא וגם זוגות מבוגרים, אשר נישאו בעבר, התגרשו או התאלמנו ואינם מעוניינים להתחתן שוב. מעמדם המשפטי של ידועים בציבור אינו שונה מהותית ממעמדם של זוגות נשואים, היות שהם זוכים לזכויות רבות של בני זוג נשואים, דרך רבנות. אולם, קיים הבדל מרכזי אחד והוא חובת ההוכחה המוטלת על ידועים בציבור.
משפחה חדשה בישראל
בני זוג יהודים נישאים ומתגרשים דרך רבנות. כיום, מרבית הזוגות בוחרים להתחתן, אך יותר ויותר זוגות, יוצרים סוג חדש של משפחה, כאשר הם אינם נישאים, אלא חיים יחד כידועים בציבור.
מדוע הפך מוסד ידועים בציבור לפופולארי כל כך?
אחוז הגירושין: בעידן שבו זוגות רבים כל כך מתגרשים, עולה השאלה, מדוע להינשא, כאשר אפשר לחיות יחד כמשפחה, ללא נישואין.
אופיו של הליך הגירושין: כללי ההלכה הפכו את הליך הגירושין לבלתי שוויוני, היות שהבעל הוא זה הנותן את הגט לאישה. כאשר הבעל אינו מעוניין להתגרש, נאלצת האישה להתמודד עם סרבנותו, אשר עלולה להשאירה בברית הנישואין, במשך שנים.
מעמד חוקי טוב: הדין הישראלי הכיר במוסד ידועים בציבור ועל כן זכויותיהם של ידועים בציבור, דומות מאוד לאלו של בני זוג נשואים.
חיים של פרק ב': ידועים בציבור הם זוגות צעירים אך גם זוגות מבוגרים, אשר התגרשו בעבר או התאלמנו וחיים עתה עם בן זוג של פרק ב'. עבורם, טקס הנישואין הוא מיותר והם בוחרים לחיות יחד כידועים בציבור.
ידועים בציבור – חובת ההוכחה
בשנים האחרונות, מתחזק יותר ויותר, מעמדו המשפטי והחברתי של מוסד ידועים בציבור. כיום, זוגות ידועים בציבור, נהנים מזכויות רבות של בני זוג נשואים, ללא החשש של הליך גירושין ארוך, במקרה של פרידה. אולם, משפחה של בני זוג נשואים, אינה צריכה להתמודד עם חובת ההוכחה המוטלת על ידועים בציבור.
במה דברים אמורים?
כאשר זוג נשוי מבקש לממש את זכותו ככזה, כל שעליו לעשות הוא להציג תעודת נישואים, המעידה על כך כי בני הזוג נשואים זה לזו. בכך מסתכמת חובת ההוכחה.
לעומת זאת, במקרה של ידועים בציבור, לא קיימת תעודה המעידה על כך כי השנים ידועים בציבור. על בני הזוג להוכיח כי הם מקיימים משק בית משותף, על מנת שיוכלו לקבל את ההטבות המגיעות להם על פי דין. הפסיקה הרחיבה מאוד את מוסד ידועים בציבור, כך שקיומה של משפחה, אינו דורש בהכרח תקופת זמן ארוכה של חיים משותפים. בני זוג יכולים להיחשב כידועים בציבור, אף אם הם חיים יחד זמן קצר. חובת ההוכחה איננה מצויה באלמנט הזמן, אלא בניהולו של משק בית משותף, למשל, בני הזוג רכשו דירה משותפת או שוכרים דירה יחד, הם בעלי חשבון בנק משותף וכדומה.
רבנות – בחירה ולא הכרח
מוסד ידועים בציבור, יצר משפחה אחרת, אשר קיומה איננו תלוי רבנות. מעמדם המשפטי של ידועים בציבור, מאפשר לכל זוג, לבחור האם הוא מעוניין להינשא דרך רבנות, או לחיות יחד, ללא נישואים. יש הטוענים כי ככלל שמוסד הידועים בציבור מתחזק, כך נפגעת רבנות, היות שקיימת לגיטימציה משפטית וחברתית, של חיים משותפים ללא נישואים. אולם, מנגד, ניתן לטעון כי ההפך הוא הנכון. הפיכתה של רבנות לעניין של בחירה ולא של הכרח, מחזקת את מעמדה, כך שבני זוג הבאים להינשא ברבנות, עושים זאת מתוך רצון אמיתי וחופשי והרי, כך ראוי שיהיה במדינה מתוקנת. בני זוג המבקשים להקים משפחה, אינם חייבים להינשא דרך רבנות, אלא יכולים לחיות יחד כידועים בציבור.
לסיכום, הדין בישראל מכיר במוסד זה ועל כן, זכויותיהם של ידועים בציבור, דומות מאוד לאלו של בני זוג נשואים. חשוב לזכור כי על ידועים בציבור, מונחת חובת הוכחה של משק בית משות, אשר איננה קיימת כאשר בני הזוג נשואים.
כרמית טיטו
